החוק הישראלי מייחס חשיבות מרובה לרצונו של אדם כי דברים יתנהלו בדרך מסוימת גם לאחר מותו. יורשיו של אדם, כפי שמגדיר אותם חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 הם "יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה". כלומר, החוק מפריד בין שני סוגי יורשים – היורשים באמצעות צוואה והיורשים על פי דין, במקרים בהם לא הותיר האדם צוואה אחריו.
צו ירושה וצו לקיום צוואה הם שני מסמכים משפטיים שמנפיק רשם הירושות, אך הם מיועדים למצבים שונים. צו ירושה נדרש כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר צוואה, והוא קובע כיצד יחולק עזבונו על פי חוק הירושה. מנגד, צו לקיום צוואה ניתן כאשר קיימת צוואה, והוא מאשר את תוקפה של הצוואה ומורה על חלוקת העיזבון בהתאם להוראותיה. כלומר, בעוד צו ירושה מבוסס על הדין הכללי, צו לקיום צוואה מבוסס על רצונו הפרטי של הנפטר כפי שהובע בצוואה.
לאחר פטירת אדם, יש להסדיר את חלוקת עיזבונו באמצעות פנייה לרשם הירושות, וההליך משתנה בהתאם לנסיבות.
ההבדל בין צו ירושה לצו לקיום צוואה
צו ירושה – צו זה נדרש כאשר אדם נפטר מבלי להותיר אחריו צוואה, או כאשר הצוואה שנערכה אינה תקפה משפטית. הצו מבוסס על הוראות חוק הירושה, תשכ”ה-1965, והוא מחלק את העיזבון בין יורשיו החוקיים של המנוח – בדרך כלל בן או בת הזוג והילדים או קרובי משפחה אחרים לפי מדרג הקבוע בחוק ולכן התוצאה פשוטה ואחידה ואינה מותירה מקום לפרשנות או גמישות . צו זה משקף חלוקה כללית, המתעלמת מרצון פרטי של המנוח, שכן לא הובע במסמך משפטי מחייב.
צו לקיום צוואה – צו זה נדרש כאשר קיימת צוואה תקפה שהותיר המנוח. הצו מעניק לצוואה תוקף משפטי מחייב ומנחה את חלוקת העיזבון בהתאם להוראות שנכתבו בה. צו זה נועד לממש את רצונו של הנפטר כפי שנוסח בצוואתו, ובכך מבטא את עקרון כיבוד רצון המת.
ההבדלים המהותיים בין צו ירושה וצו לקיום צוואה הינם במספר פרמטרים הראשון שבהם מתבטא בבסיס חלוקת העיזבון כאשר צו ירושה מתבסס על הוראות החוק, בעוד שצו לקיום צוואה מתבסס על המסמך הפרטי שהותיר המנוח . הבדל מהותי נוסף מתקיים לגבי מעגל הזכאים, כאשר בצו ירושה היורשים נקבעים על פי דין, ואילו בצו לקיום צוואה ייתכן שיורשים שאינם קרובי משפחה יקבלו חלק מהעיזבון, בהתאם להוראות הצוואה. בנוסף, הליך הגשת בקשה לצו ירושה או צו לקיום צוואה דומה, אך הליף אישור צו לקיום צוואה מצריך בדיקה נוספת מצד הרשם או בית המשפט, ולעיתים הבדיקה כרוכה בהתנגדויות מטעם צדדים הטוענים לפגמים בצוואה או לפרשנות שגויה.
מעבר לכך, חשוב לזכור כי בשני המקרים, המטרה היא להסדיר את חלוקת העיזבון באופן חוקי ובהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
המלצתנו !
במרבית המקרים, עריכת צוואה תספק תמונה ברורה למדי של העדפותיו של האדם ובחלק גדול מהמקרים, אף יהיה די בה בכדי להניח את דעתם של היורשים המוזכרים בה. אולם, לשם כך, עליה להיערך בצורה חוקית ודקדקנית, על מנת שלא להשאיר פתח לספק ואף למנוע מצב ובו אדם שטינו נמנה עם היורשים בצוואתכם יקבל חלק מהעיזבון . עריכת הצוואה אצל עורך דין המתמחה בעניינים כגון זה יכולה להבטיח זאת!